בין הריאליסטי לאבסורדי
מהחלוצים של הפוסט-מודרניזם בספרות העברית, איתמר לוי בנה עולם ספרותי ייחודי המזגזג בין אגדה למשל, בין פנטזיה לזיכרון. לאחר שסגר את חנות הספרים שלו, הוא מתמסר כיום אך ורק לכתיבה.
איתמר לוי נולד ב-30 במאי 1956 ברמת גן. הוא למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ושיחק בתיאטרון נווה צדק. סיפורו הראשון, "ולוא רק באך", התפרסם ב-1978 בכתב העת "פרוזה".
ספריו הראשונים הקדימו את זמנם ובישרו את הופעתה של הסיפורת העברית הפוסט-מודרניסטית. לוי מזגזג בין הסיפור העממי לז'אנרים מסורתיים — הפתגם, המשל, הלגנדה — ובין הסיפור הריאליסטי-מודרניסטי.
בשנת 1993 הקים לוי בשכונת שפירא בתל אביב את "ספר זיכרונות" — חנות לספרים משומשים ושירות ייחודי לאיתור ספרים נדירים. כמו בלש ספרותי, מתחקה לוי לפי רמזי זיכרון של מחפשי ספרים אהובים. בשנות ה-90 שידר בגלי צה"ל את רומן-הרדיו "841 נוסע צפונה צפונה".
לאחר 20 שנות שתיקה ספרותית, חזר ב-2016 עם "רעידת האדמה של הוגו" — רומן נועז המשתמש בדמותו האמיתית כדמות ספרותית. ב-2019 פרסם "עד שנולדתי" שהגיע לרשימה הארוכה של פרס ספיר.
לאחר סגירת חנות הספרים ב-2022 עקב בעיה רפואית, התמסר לוי אך ורק לכתיבה. ב-2025 פרסם את "הוראות מדויקות לכתיבת רומן" בהוצאת פרדס.
איתמר נשוי לסמדר ואב לתאומים מאיה ונועם.
"לילה אחד... זה היכה בי. אני הוגו. רק אז הבנתי שאני, איתמר לוי, שבשלוש השנים האחרונות שאני כותב את 'רעידת האדמה של הוגו', אני חושב ומתנהג כמו הגיבור שהמצאתי בדמיוני."
"אותו היום הגעתי לעבודה במחסן הספרים מוקדם בבוקר, ומצאתי את 'אדון לוי', כך קראתי לו, מנמנם על שולחן האריזה. התחלתי להכין את החנות לפתיחה. כשהגיעה השעה נגעתי קלות בכתפו, והבנתי לאימתי שהוא מת."
"אנשים מתגעגעים לכל דבר — לספר שאבא שלהם קרא כשהם היו ילדים, או לספר שהחברה נתנה להם בצבא. רק הטעם, הריח, תחושת החמימות הנלווים למחשבה על הספר העלום — אלה דווקא זכורים הרבה יותר."
"במשך שעות וימים צעד סניור רפאל ונסע על גבי עגלות מזדמנות עד שהגיע לבית החולים הממשלתי באיסטנבול בחצות הלילה, בגשם זלעפות, רק כדי להציל את הלשון."
"הפואטיקה האספנית-קטלוגית של לוי מונעת מתשוקה ארכיונית. למרות ספריו הצנומים, רוחשת בהם איזו תאווה לכוללות-כול. במובן מסוים, אלה ספרים של ספרן-ארכיבר."
״אתם יודעים שיש לכם ספר טוב בידיים, כשאינכם מעלים בדעתכם איך אפשר לכתוב אותו אחרת. איתמר לוי כותב יצירות שיש להן אופציה אחת להיכתב. תבנית בלעדית שחומרים בלעדיים נוצקו לתוכה, ואין כל דרך אחרת להתיך אותם יחדיו. 'רעידת האדמה של הוגו' עושה כבוד למכלול יצירתו של הסופר, כי הוא חתום בחותם הכתיבה הייחודי לו. נאמנותו לעצמי היוצר שלו חוברת כאן לרמת ליטוש ספרותי שראוי ללמוד ממנה.״
״הספר כולו הוא שיר אהבה; אהבה גדולה למלה הכתובה, ואהבה גדולה למשפחה, ויכולת וכשרון לדלות מתוך סיפור אחד מני רבים, סיפור אחד על משפחה אחת, עושר נפלא שכזה. ושוב ניתן לחזור על הטענה שאין לך אדם שאין לו סיפור, צריך רק שיהיה מי שידע לספר. ואיתמר יודע לספר.״
״'אטיודים למורגנה' אינו חוויה אינטלקטואלית, כי אם חוויה רגשית: אשד רב עוצמה של זכרונות ורגשות שוצף. האיזכורים הספרותיים יוצרים אצל הקורא אפקט של מערבולת, של רסיסים והבזקים שמתוכם מתבהר סיפור-המעשה – סיפור האהבה הנכזבת למאיה, וסיפור מותו האמיתי של עמיחי, ומלחמת הכנופיות בחורשות, ומתבהרת דמותו של איתמר, הילד האחוז תשוקות מרקיעות ותזזית של פעילות, מצוקותיו וקשריו עם הוריו – כל מה ש'ספר' או 'רומן', במשמעותו הקונבנציונאלית, אמור לתת לנו.״
"הופעתו של 'רעידת האדמה של הוגו' הוא אירוע חגיגי לכל מי ששמח ומתרגש מסיפורת ישראלית פורצת גבולות. זהו ספר מקורי, קרנבלי-מתעתע ווידויי חשוף, מפחיד ומצחיק."
"איתמר לוי מסביר את פשר משיכתו לעניינים אנכרוניסטיים — ובכך פותח חלון לעולם יצירה נדיר ועמוק. ספריו הם תופעה ייחודית בספרות העברית."
"הספר כולו כתוב כפסקה אחת ארוכה, בלי הפסקות, בלי פרקים, בלי מעברים נוחים. וטוב שסוף סוף, אחרי הפסקה הארוכה, חזר איתמר לוי לכתוב."
"עד שנולדתי" הגיע לרשימה הארוכה של פרס ספיר — אחד הפרסים היוקרתיים לספרות עברית. רומן ביוגרפי משפחתי לא שגרתי על שתי משפחות שסיפורן נכרך זו בזו.
בשנת 1992 קיבל איתמר לוי את פרס ראש הממשלה — הכרה רשמית בתרומתו היוצאת דופן לספרות העברית ולחידוש הפרוזה הישראלית.
ספריו של איתמר לוי תורגמו לגרמנית, איטלקית, צרפתית וספרדית — עדות לאוניברסליות של עולמו הספרותי.
בערוץ היוטיוב של איתמר לוי תוכלו למצוא פגישות זום, סיפורי ספרים, הרצאות על איתור ספרים נדירים, ומאחורי הקלעים של עולם הספרות.
הערוץ משקף את אהבתו העמוקה של לוי לספרים — לא רק כסופר, אלא כמאתר, כמספר, וכאוהב ספרים מושבע.
▶ לערוץ היוטיוב